מספר מאמרים שכתבה פרופ' יפעת ארן עוסקים בהון סיכון, סטארט-אפים וממשל תאגידי.

המאמרים האקדמיים שלה בנושא הם:

• Yifat Aran & Nitzan Geslevich Packin, Due Diligence Dilemma (U. Ill. L. Rev. 101, 2025)

מאמר זה מנתח את נוהלי בדיקת הנאותות של הון סיכון בעקבות קריסת ה-FTX והעלייה בהונאות סטארט-אפים. הוא מזהה את "דילמת בדיקת הנאותות", הקונפליקט בין השקעה מהירה לבין הציפייה שחברות הון סיכון יפעלו כשומרי סף באמצעות בדיקות עצמאיות. לחצי שוק מניעים חברות הון סיכון להסתמך על המוניטין של משקיעים אחרים במקום אימות יסודי, וכתוצאה מכך "בדיקת נאותות באמצעות שליחים". אמנם הדבר מעשי עבור חברות אך זה עלול לפגוע בבעלי העניין, ולעורר שאלות האם יש לחזק את המסגרות המשפטיות כדי להתמודד טוב יותר עם סיכונים חברתיים רחבים יותר אלה.

• Elizabeth Pollman & Yifat Aran, Ousted (25 Theoretical Inquiries L. 231, 2024)

מנכ"לים מייסדים מחזיקים לעתים קרובות בכוח משמעותי בחברות הזנק באמצעות שליטה בדירקטוריון, סמכות ניהולית ומניה דו-מעמדית עם זכויות הצבעה עדיפות. עם זאת, מנכ"לים מייסדים רבים עדיין נדחקים החוצה למרות יתרונות אלה, מה שמדגיש ששליטה אינה מוחלטת. גורמים כמו ביצועי חברה, חששות משפטיים או לחץ פנימי יכולים לאלץ אפילו מנהיגים מבוססים להתפטר. מאמר זה מנתח כיצד כוחות מנוגדים מרובים, שלא כוללים רק זכויות הצבעה פורמליות, מגבילים באופן שגרתי את הדומיננטיות של המייסדים ומעצבים הן את תוצאות הממשל והן את ציפיות המשקיעים סביב מנהיגות בחברות הזנק.

• Yifat Aran, The Start-up Law of the Start-up Nation (52 Heb. U. L. Rev. 115, 2025)

ישראל, המכונה "אומת הסטארט-אפ", מגייסת מיליארדים מדי שנה בהון סיכון, ומפעילה מגזר היי-טק תוסס. עם זאת, המיקוד האקדמי נותר בעיקר על חברות ציבוריות, תוך התעלמות ממבני הממשל הייחודיים והאתגרים העומדים בפני חברות הזנק. מאמר זה מגשר על פער זה על ידי פירוט המאפיינים הארגוניים של סטארט-אפים מגובים על ידי הון סיכון וניתוח תיקים משפטיים ישראליים בנוגע לסכסוכי בעלי מניות. הוא תומך בגישה מעודנת, המשלבת תיאוריות ממשל תאגידי וקוראת לרפורמות להתאמת המסגרות המשפטיות למערכת האקולוגית הדינמית של סטארט-אפים בישראל.

• Yifat Aran, Making Disclosure Work for Start-Up Employees (Colum. Bus. L. Rev. 867, 2019)

תגמול מבוסס הון בסטארט-אפים זוכה לביקורת, כאשר חוקרים מעלים חששות לגבי ההבנה של העובדים לגבי מענקי ההון שלהם וההשפעה הפוטנציאלית על קבלת החלטות. מאמר זה מפתח מסגרת המאזנת בין סודיות המעסיק לבין הצורך בגישה של עובדים לפרטי הערכה. הוא מבקר את התקנות הנוכחיות, כגון כלל 701, ומציע רפורמה, כמו גילוי נאות המוקדם מצורתו הנוכחית, כך שעובדים יוכלו להעריך באופן ריאלי את ערך עבודתם והשקעתם, ובכך להגן על האינטרסים שלהם בסביבת הסטארט-אפים המתפתחת במהירות.

• Yifat Aran, Beyond Covenants Not to Compete: Equilibrium in High-Tech Startup Labor Markets, (70 Stan. L. Rev. 1235, 2018)

מאמר זה טוען כי הקשר בין אכיפת אי-תחרות לבין הצלחת עמק הסיליקון אינו שלם ללא התחשבות בתגמול הון ונזילות. הוא מסביר כי בעוד שאי-תחרות רפה מאפשרת ניידות לעובדים פחות מצליחים, עובדים יקרי ערך בסטארט-אפים בעלי צמיחה גבוהה נשארים נעולים למעשה עד לאירוע נזילות, כמו הנפקה ראשונית. המאמר מציע כי נזילות מאוחרת, המתאפשרת על ידי רגולציה בשוק, עלולה להגביל יתר על המידה את תנועת העובדים הכישרוניים, ובסופו של דבר להשפיע על החדשנות במערכת האקולוגית של הסטארט-אפים באזור.

• Yifat Aran & Raviv Murciano-Goroff, Equity Illusions (41(1) The Journal of Law, Economics, and Organization, 2025)

מאמר זה בוחן כיצד עובדי סטארט-אפ מבינים ומעריכים תגמול הון, יתרון נפוץ אך לא מובן בתרבות הסטארט-אפים. באמצעות שילוב של סקרים ולמידת מכונה, המחברים מגלים שעובדים לעתים קרובות מפרשים לא נכון אותות ומושפעים ממידע לא רלוונטי, וכתוצאה מכך נוצרות "אשליות שוק". חוסר יעילות זה מנוצל על ידי מעסיקים מתוחכמים ומעורר חששות בנוגע להגנה על משקיעים עובדים, במיוחד כאשר משקיעי הון סיכון מקיימים אינטראקציה עם עובדי סטארט-אפ פחות מושכלים בשוקי עבודה מורכבים.

• Yifat Aran, The RSU Time Bomb: Regulating Startup Equity Compensation in the Unicorn Era, in Research Handbook on the Structure of Private Equity and Venture Capital (Brian J. Broughman & Elisabeth de Fontenay eds., Edward Elgar Publishing, 2024)

פרק זה בוחן את נוף תגמולי ההון בסטארט-אפ, ובמיוחד יחידות מניות מוגבלות (RSU), בחד-קרן בעמק הסיליקון. הפרק מתמקד בסיכוני RSU בעלי טריגר כפול, ומסביר כיצד הנפקות ראשוניות עיכובות מעמידות את הון העובדים בסיכון לפוג ללא שימוש. הפרק מדגיש כיצד דה-רגולציה ושינויים בשווקי ההון העבירו סיכונים מסטארט-אפים לעובדיהם, והוא תומך ברפורמות משפטיות כגון נאמנויות ושינויי מס, תוך שימוש בגישה הרגולטורית הישראלית כמודל להגנה טובה יותר על האינטרסים של העובדים.

• Yifat Aran & Moran Ofir, The Effect of Specialised Courts over Time, in Time, Law and Change: An Interdisciplinary Study (Sanne Taekema, Sofia Ranchordás & Yaniv Roznai eds., Hart Publishing, 2020)

פרק זה בוחן את ההשפעה של הקמת בית משפט כלכלי ייעודי בישראל. השוואת שיעורי התדיינות משפטית, בחירת פורומים וביצועי בתי המשפט לפני ואחרי הרפורמה. תוך שימוש בנתונים מהמחלקה הכלכלית של תל אביב, הפרק קובע כי התמחות מאיצה את פיתוחו של משפט קוהרנטי, בסיוע לפסקי דין מהירים יותר ושיתוף פעולה משפטי. בעוד שמספר התביעות לא עלה, בחירת הפורומים השתנתה באופן ניכר. המחקר מסכם כי התמחות בתי המשפט יכולה לשפר משמעותית את הגנת המשקיעים בשווקים מתעוררים, כפי שנראה בישראל.

• Yifat Aran, Brian J. Broughman & Elizabeth Pollman, CEO Turnover in Dual-Class Firms (U. Pa. Inst. for L. & Econ. Rsch. Paper No. 24-38, 2024)

מאמר זה בוחן את עלייתן של מבני הנפקות דו-מעמדיות במגזר הטכנולוגי, שבהם מייסדים שומרים על שליטה באמצעות זכויות הצבעה עדיפות. ניתוח של חברות אמריקאיות הנתמכות על ידי קרנות הון סיכון בין השנים 2002 ל-2020, מצא כי מנכ"לים דו-מעמדיים נשארים זמן רב יותר לאחר הנפקה, אך בעיקר בשל שיעורי מיזוגים ורכישות, ולא בשל התבססות ממשלתית. ביצועים גרועים של חברות קודמות גורמות לעתים קרובות לחילופי מנכ"לים, ורוב תחלופות המנכ"לים מתרחשות לפני ביצוען של סעיפים דיספוזיטיביים. תובנות אלו מאתגרות את התפיסה שמבנים דו-מעמדיים מגנים יתר על המידה על מנהיגים בעלי ביצועים נמוכים מאחריות.